admin

חוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצרחוק 4 מקוצר

ורחל, שתמיד הייתה חדה כתער, אמרה: "בסדר משה, אני מאמינה לך. אבל אם לא ראית שום קלמנטינה, למה אתה מחזיק את הקליפה של ה'לא-ראיתי-שום-קלמנטינה' מאחורי הגב?!"

משה עמד דום, מחזיק מאחורי גבו קליפה שלמה שנראתה כמו ראיית זהב בבית משפט. הוא פרץ בצחוק חנוק, הבין שנתפס, ונאלץ לקנות לרחל קילו נוסף שלם של קלמנטינות – וגם לחלק אותן באופן שוויוני לכולם.

ורחל, שתמיד הייתה חדה כתער, אמרה: "בסדר משה, אני מאמינה לך. אבל אם לא ראית שום קלמנטינה, למה אתה מחזיק את הקליפה של ה'לא-ראיתי-שום-קלמנטינה' מאחורי הגב?!"

משה עמד דום, מחזיק מאחורי גבו קליפה שלמה שנראתה כמו ראיית זהב בבית משפט. הוא פרץ בצחוק חנוק, הבין שנתפס, ונאלץ לקנות לרחל קילו נוסף שלם של קלמנטינות – וגם לחלק אותן באופן שוויוני לכולם.

ורחל, שתמיד הייתה חדה כתער, אמרה: "בסדר משה, אני מאמינה לך. אבל אם לא ראית שום קלמנטינה, למה אתה מחזיק את הקליפה של ה'לא-ראיתי-שום-קלמנטינה' מאחורי הגב?!"

משה עמד דום, מחזיק מאחורי גבו קליפה שלמה שנראתה כמו ראיית זהב בבית משפט. הוא פרץ בצחוק חנוק, הבין שנתפס, ונאלץ לקנות לרחל קילו נוסף שלם של קלמנטינות – וגם לחלק אותן באופן שוויוני לכולם.

רחל הסתכלה על הקערה הריקה ליד הכיור, ואז העיפה מבט חוקר אל פיו הנפוח של משה.

"משה," היא אמרה בטון חשדני, "איפה הקלמנטינה שהשארתי פה?"

משה בלע בקושי, כמעט נחנק, ואז ענה בקול חנוק: "איזו קלמנטינה, רחל? לא ראיתי שום קלמנטינה!"

פתאום, צלצול חזק נשמע, ורחל סיימה את השיחה. היא נכנסה למטבח, והמראה שנגלה לעיניה היה מחזה לא ייאמן:

דוד משה עומד ליד הכיור, ידיו על מותניו, פניו אדומים כמעט כמו קליפת הקלמנטינה, והוא מנסה להיראות נינוח לחלוטין.

הוא קילף פרוסה אחת. היא הייתה כה עסיסית ומתוקה, שלא יכול היה להתאפק. פרוסה שנייה, שלישית. הקלמנטינה התכווצה במהירות. כשהגיע לפרוסה האחרונה, הוא הסתכל עליה, הסתכל לכיוון הטלפון, ובבת אחת דחף את כל שארית הפרי לפה.

הוא ניגש אליה, הרים אותה, והחליט לנצל את הרגע: "קלמנטינה לבד? לא נורא אם רק אטעם פרוסה אחת קטנה… רחל בטח לא תשים לב".

משה, ששמע את הקולות מהמטבח, הרגיש ש"משהו טוב" קורה בלעדיו. הוא הסתובב בחשאי, ובפינת העין קלט את הקלמנטינה הבודדת, החשופה למחצה, המונחת ליד הכיור.

בערב, משה התיישב לצפות בחדשות. רחל חמקה למטבח, הוציאה קלמנטינה אחת והניחה אותה ליד הכיור כדי לקלף בנחת. אבל בדיוק כשהחלה לקלף, הטלפון צלצל – זו הייתה אחותה, ורחל נסחפה לשיחה ארוכה ומרתקת על מתכון חדש לחמין.